כל אחד יכול להתנהג בתבונה אם יחליט וישקיע בכך מאמץ. הדבר נכון בחיי היום-יום וגם במהלך מבחן המיון. הטענה שהתנהגות היא "אמיתית" רק כאשר הנבחן פועל בלי מחשבה והכנה, אינה נכונה. אם תיזכרו באירועים מעברכם, לבטח תגלו מקרים בהם התנהגתם באופן ילדותי ואימפולסיבי, ולאחר מכן הצטערתם וחשבתם שניתן היה להגיב אחרת. בדיוק כך עשויים להרגיש נבחנים שלא מגיעים מוכנים להתמודדות נכונה במבחני מיון.
שיננתם כל מילה בחומר, הדבקתם פתקים בכל רחבי הבית ולא הפסקתם לתרגל לרגע - אתם מרגישים שעשיתם את המקסימום לבחינה. ואז מגיע יום הבחינה, הלחץ מתחיל להתגבר: דפיקות הלב מאיצות, אתם מזיעים קלות וחוששים מכישלון במבחן הקרב. כשהמבחן מתחיל, אתם חשים "בלאק-אאוט" ומתקשים לענות גם על השאלות הקלות ביותר.
התיאור הנ"ל מתאר חרדת בחינות, מצב פסיכולוגי, שמשפיע על אחוז מסוים באוכלוסיה ומפריע לו לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו במבחנים.
דעו מה מצפה לכם - החשש מהלא נודע גורם לנבחנים רבים לחשוש מבחינות. הדרך להתמודד עם החשש הוא להגיע עם ידע מוקדם רב ככל האפשר על הבחינה: להכיר את סוגי השאלות, לדעת לאיזו מסגרת זמנים לצפות, לתרגל סימולציות המדמות את הבחינה ועוד.
אִִכלו היטב - התייבשות או רמות סוכר נמוכות עלולות להגביר תחושות של חרדת בחינות. הביאו איתכם מים ואוכל מזין (אגוזים, דגנים מלאים פירות וירקות וכד') כדי להגביר את הריכוז שלכם בבחינה ולהפחית את רמות הלחץ.
המבחנים חשובים אך אין להפריז בחשיבותם - מבחני המיון אינם מגדירים אתכם והם לא יחרצו את גורלכם. אם תשקיעו, תתרגלו ותתכוננו היטב למבחני המיון, תמצו את יכולותיכם.
מי שחושב כך, ודאי יטעה ויחשוב שהכנה למבחני מיון אינה יכולה לשנות דבר.