פיטורים מעבודה

פיטורים וגירושים - מדוע כואבים כל כך?

בתקופות של הצלחה אנו מאושרים, רגועים ומרגישים שאנו עומדים בנורמה להצלחה. בתקופה של הצלחה אנו נוטים לחשוב שכך זה יהיה תמיד ושתמיד נצליח בכל מה שנעשה. המציאות מוכיחה שאין זה כך, תקופות הצלחה ואהבה אינן נמשכות לנצח. כישלונות בעבודה, פיטורים, פרידות, ומשברים ביחסים מגיעים לחיינו במוקדם או מאוחר.

כשאנו בתקופת משבר, כמו פיטורים מעבודה, אבטלה, או גירושים, אנו סובלים מתחושת הכישלון, מרגישים שלא הצלחנו לעמוד בנורמה החברתית של אושר והצלחה. מאוכזבים מהידיעה שאיננו מושלמים. כשאנו בחולשתנו אנו נוטים להתכנסות, הסתגרות וכעס. תגובות כאלה בתקופת משבר מעצימות את הכאב, פוגעות ביכולתנו למצוא פתרון למצב. 

מי שאוהב את עצמו רק בתקופה של הצלחה, לא מקבל שכשלון הוא חלק מחיינו, מי שחש שאסור לו להיכשל, שבוי בנורמה חברתית מבלבלת ומטעה. לעומת זאת מי שמצליח לאהוב את עצמו גם בתקופת חוסר הצלחה (אבטלה, חוסר קידום, פרידה, גירושים וכו') משפר את יכולתו להתמודד עם המצב.

מה לעשות בתקופת פיטורים?

כשאתה בשיא חולשתך, בתקופת פיטורין מעבודה, למד לאהוב את עצמך. כשאתה בשיא כאבך, לאחר פרידה מאדם אהוב, קבל את העובדה שלפעמים אתה חלש, שזה זמני, שזה יעבור כמו שפעת עונתית. הכוח להיות לעיתים חלש הוא עוצמה אישית גדולה, היכולת לקבל משבר כחלק מהמציאות, מבטאת את האדם במיטבו.

אני לא מציע לשמוח ממצבי משבר, מצב משבר אינו עדיף על הצלחה. יש בהחלט סיבה לשמוח כשמצליחים, כשמאוהבים, כשהחיים מחייכים אלינו. אך צריך לקבל שמפעם לפעם ההצלחה בעבודה או באהבה מתעכבת, שהדברים אינם מסתדרים, שלעיתים המציאות מכה בנו באופן מפתיע ומכאיב. לכן כדאי לקבל זאת ואפילו לראות במשבר כהזדמנות נדירה לגדילה והתחזקות.

מי שלומד לא להאשים את עצמו בתקופת משבר מחזק את יכולתו להתמודד. מי שמתבייש מכישלון אישי (פיטורים מעבודה, גירושים וכו') טועה, עושה לעצמו עוול, פוגע בעצמו, מחליש את יכולתו לחיות את המציאות.

הכוח להיות לפעמים חלש הוא עוצמה.

מאת דוד משולם, מנכ"ל מכון נועם
מתוך הטור "יחסי אהבה ועבודה" שפורסם בעיתון "מעריב".