תופעה דומה מתרחשת גם ביחסי עבודה. כשעובד מתקבל לעבודה חדשה הוא מאושר בדיוק כמו אדם שמצא אהבה חדשה. בימים הראשונים בעבודה חדשה ההתלהבות גדולה כמו בימים הראשונים של אהבה. בתחילתה של עבודה חדשה עולים ניצוצות של תקווה ויש תחושה של התחדשות ושמחה. אך כשרגע הפיטורים מגיע, הכאב והאכזבה דומים בעוצמתם לכאב בשעת פרידה מבן זוג.
בשירותי בחיל האוויר עברתי תפקידים מדי כמה שנים, וכל פעם מחדש חשתי את תחושת הכאב ברגע העזיבה. כשפרשתי לגמלאות בתום השירות חווית העזיבה היתה קשה במיוחד. תקופת ההחלמה מכאב הפרישה ארכה לפחות 5 שנים.
מכיוון ששלב הסיום ביחסי אהבה ועבודה הוא קשה כל כך, הוא מעורר בנו לרוב יצרים אפלים – כעסים ומרירות. זו הסיבה שהרבה אהבות גדולות מסתיימות במריבות, כעס, השמצות ומאבקים בבתי משפט. זו גם הסיבה שהרבה עובדים שפוטרו מעבודתם חשים אכזבה וכעס שלעיתים מגיעים עד תוקפנות פיזית נגד החברה שהעסיקה אותם. תחושת הכאב בסיום יחסי אהבה ועבודה עלולה לעורר בתוכנו הרבה שדים רדומים. הרבה כוחות הרס עלולים להתפרץ בנו בתקופה קשה זו.
אחד הכללים החשובים בתקופות של פרידה, גירושים ופיטורים הוא לא לפעול על פי התחושות. יש מקרים בהם הרגשות שלנו מטעים אותנו, שבמקרים מסוימים לא רצוי להאמין למה שאנו מרגישים. פרידה ופיטורים הם דוגמה טובה לכך. בשעת פרידה או פיטורים מומלץ לחשוב לפני שמגיבים, להתאפק ולא להתפרץ. תקופת פרידה ופיטורים הם מבחן עליון לכוח התבונה שלנו. לשליטה העצמית שלנו, לכבוד שלנו. מי שמשחרר את כעסיו בשעה זו, מי שפורק את אכזבתו וכאבו, יחוש אולי הקלה בשעת פריקת הלחץ, אך עלול להחריף את העימות ולפגוע בסיום מכובד ונכון של מערכת היחסים. מי שמצליח בשעת פיטורים או פרידה לנהוג בתבונה ובהתחשבות, מי שמצליח בסיום היחסים לנהוג בכבוד, לומד לכבד את עצמו, לקבל את אהבה בשעת השיא ובשעת השפל.
מאת דוד משולם, מנכ"ל מכון נועם
מתוך הטור "יחסי אהבה ועבודה" שפורסם בעיתון "מעריב".