טיפ 1 לריאיון עבודה: הריאיון כמשחק פינג פונג

הדרך היעילה להתנהגות בזמן ריאיון היא לענות על כל שאלה באופן ענייני, ללא התחמקויות וללא התחכמויות. הריאיון דומה למשחק פינג פונג, בו שחקן אחד מעביר את הכדור למגרשו של האחר, ועל השחקן האחר מוטלת החובה להחזיר את הכדור למגרשו של הראשון. כאשר המראיין שואל שאלה, ענו בדיוק על מה שנשאלתם. לכאורה, זה נשמע פשוט ומובן מאליו, אך מסתבר, שרבים מהמרואיינים חוששים שיטעו בתשובתם ונוטים שלא להשיב על מה שנשאלו.

דוגמה שלילית:

מראיין: "מה עשית בין השנים 2010-2008"?

מועמד: "האמת שבשנים האלה לא עשיתי תפקיד מיוחד, לעומת זאת בשנים 2012-2010 עסקתי בפרויקטים מיוחדים שאני רוצה לפרט עליהם".

התשובה אינה עונה על השאלה של המראיין. בעקבות כך, המרואיין משאיר רושם שלילי על המראיין.

דוגמה חיובית:

מראיין: "תאר את תפקידך האחרון".

מועמד: "בתפקידי האחרון ניהלתי צווות של 10 אנשי פיתוח. הייתי אחראי על פרוייקט שעסק בפיתוח אתר חדש באינטרנט שכלל חנות אונליין".

המרואיין ענה באופן פשוט וממוקד, קצר ועינייני ובכך השאיר רושם חיובי על המראיין.

 

טיפ 2 לריאיון עבודה: גישה כלפי המראיין

יש מרואיינים הנוטים להסתגר, להתגונן, להשפיל מבט ולענות בקול חלוש, בקצרה ובנימה של התנצלות. בסתר ליבם הם מקווים שהמראיין יעריך את עדינותם, צניעותם, אנושיותם וותרנותם ויראה בתכונות אלה יתרון. הם מאמצים לעצמם תפיסה שלפיה המראיין אינו מעוניין במועמדים שיסכנו אותו, ולכן יש להתנהג מולו בביטול עצמי.

לעומתם יש מרואיינים הנוקטים דרך הפוכה. בניסיון להתגבר על החשש מפני המראיין לנוכח יכולתו לחרוץ את גורלם ולגלות את נקודות התורפה שלהם, הם נוטים לזלזל בו ולהפחית בערכו.

סוג שלישי של התנהגות הוא הקצנה. יש מרואיינים המקצינים את תגובותיהם ומגיבים בתוקפנות. הם נוטים להשיב על השאלות של המראיין בשאלות חוזרות, מפגינים כלפיו ציניות, מתריסים כנגדו ומתייחסים אל שאלותיו כאילו הן אינן לגיטימיות וחסרות היגיון. לשיטתם, כישלון שלהם בריאיון הוא תוצאה של חוסר יכולת של המראיין להעריך את יתרונותיהם, ולא היעדר כישורים מתאימים. לרוב הם אינם מבינים שתגובתם הרגשית כלפי המראיין נובעת מהחשש מכוחו ומתפיסתם אותו כשולט על עתידם.


טיפ 3 לריאיון עבודה: המראיין כדמות סמכותית

יש מרואיינים אשר מפריזים בכוחו של המראיין ומייחסים לו יכולות מופלגות. הם חוששים שהמראיין מסוגל לקרוא את מחשבותיהם, לזהות את כל חולשותיהם ולחשוף את סודותיהם, ועל כן מתקשים לענות על שאלותיו בצורה עניינית. חששם שכל מילה שיוציאו מן הפה עלולה "להפליל" אותם, מוביל אותם לשקול בכובד ראש את תשובותיהם, ואלו נשמעות מהוססות ומשדרות חוסר ביטחון. תגובה אפשרית אחרת המבטאת קושי להתמודד עם סמכותו של המראיין היא הפגנת תוקפנות וזלזול כלפיו. 

דוגמה:

מנהלת שיווק בחברה גדולה, בת 43, בעלת תואר שני במנהל עסקים, ניגשת לריאיון עבודה במכון מיון. כשהיא מגיעה, מתברר לה שמראיינת אותה בחורה בת 24. המחשבות שמתעוררות אצלה הן: "מה היא יודעת בכלל? איך נתנו לבחורה צעירה כל כך לראיין אדם כה מנוסה כמוני?"

מחשבה זו מובילה אותה לענות למראיינת בציניות ולהפגין זלזול כלפיה. המראיינת מצידה חשה מותקפת ומגיעה למסקנה שהמרואיינת היא אדם תוקפני וחסר גבולות. היא יכולה גם להסיק שתגובתה נובעת מחוסר יכולתה להתמודד עם סמכותה כמראיינת, דבר שעלול לפגוע בסיכוייה להצליח. היחס המזלזל שלה מתפרש כהתנהגות לא מתאימה וכחוסר ביטחון.


טיפ 4 לריאיון עבודה: המראיין הטוב

לעיתים הציפייה למראיין נוח וידידותי מתגשמת. מתחילת הריאיון המראיין נוהג במרואיין בחביבות ובלבביות, והתנהגות זו מפוגגת את המתח של המרואיין וגורמת לו לחוש הקלה. חלק מן המרואיינים אף רואים בחביבותו של המראיין עדות לכך שמצאו חן בעיניו, ולפיכך חשים שאין להם סיבה של ממש לחשוש מפניו. מרואיינים אלו רואים בשיחה עם המראיין שיחה חברית, ועל כן מרשים לעצמם להיחשף בצורה מוגזמת ובכך פוגמים בסיכויי קבלתם. יש לזכור כי ריאיון עבודה לא נועד ליצירת קשרים אישיים או לקבלת חיזוקים, אלא לאפשר למרואיין להציג את יכולותיו ולהוכיח שהוא מתאים לתפקיד. בדיוק כפי שמול מראיין עוין אין להיפגע או לכעוס אלא להתמודד בצורה עניינית, כך מול מראיין נוח אין סיבה לנהוג בפתיחות מוגזמת. 


טיפ 5 לריאיון עבודה: האם לשקר בריאיון?

אחת השאלות העולות תמיד בהקשר של ראיונות עבודה היא אם יש לומר את האמת, ורק את האמת, או שבמקרים מסוימים מוטב לשקר. 

להלן כמה שאלות לדוגמה: האם לומר את האמת?

  • "האם הסתכסכת עם הממונה עליך בתפקידך הקודם?" - האמת היא: לא הייתם מיודדים במיוחד.
  • "תאר את תפקידך האחרון" - האמת היא: בתפקידך האחרון השתעממת מאוד והרגשת שהתפקיד חסר ערך.
  • "מדוע עזבת את מקום העבודה האחרון?" - האמת היא: פוטרת בשל חוסר התאמה.

הדילמה אם לומר את האמת או לשקר, קיימת במצבים יום-יומיים רבים ולא רק בראיונות עבודה:

  • יש מצבים שבהם אין מנוס מן הצורך לשקר.
  • יש מצבים שבהם מקובל להציג רק חלק מן האמת.
  • יש מצבים שבהם מרבית האנשים יציגו רק את אמת.
  • יש מצבים שבהם הצגת רק חלק מן האמת נחשבת נכונה ולגיטימית.

מצב שבו מוטב לחשוף רק חלק מהאמת:

מחברת פרסום המשווקת מוצר אנו מצפים לאמירת חלק מהאמת. נוכל להניח שחברת הפרסום תדגיש רק את יתרונות המוצר ותימנע מחשיפת חסרונותיו. כך למשל, חברה המפרסמת משקה קל תדגיש את טעמו המיוחד ותסתיר את העובדה שהמשקה אינו בריא ומשמין.

מצבים שבהם מצופה מהאדם לומר את כל האמת:

כשאדם פונה לייעוץ פסיכולוגי מצופה ממנו שיאמר אך ורק את האמת, שכן אם ישקר יפגע באפשרות לעזור לו. ביחסים בין חברים מקובל בדרך כלל לומר את כל האמת, שכן היחסים מושתתים על אמון הדדי.

במהלך ראיונות עבודה מומלץ להציג בעיקר את האמת שמדגישה את היתרונות שלכם. הצגת כל האמת כמו בייעוץ פסיכולוגי או בשיחה בין חברים קרובים היא טעות שעלולה לגרום לכישלון בריאיון.

אפשר לעזור לך? סימן שאלה
אפשר לעזור לך?
או מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם:
-
תודה שפנית אלינו!
הייתה בעיה בשליחת הטופס. אנא נסו שנית.
מעוניינים בפרטים נוספים?
צרו קשר

Vהשאירו פרטים או התקשרו: 03-5377361

-
תודה שפנית אלינו!
הייתה בעיה בשליחת הטופס. אנא נסו שנית.