לימוד קריאה - שלבי ההתפתחות בדרך לקריאה רציפה

מיומנות הקריאה - מסע שמתחיל בגן

העלייה לכיתה א' היא אירוע מכונן בחיי כל ילד. את המשחקים והמפגשים בגן יחליפו שיעורי עברית וחשבון, ואת הצעצועים והגננות יחליפו המחברות והמורות. אבל לא מדובר רק בשינוי אווירה או בשגרה מעט אחרת. המעבר לכיתה א' הוא תהליך של ממש - כזה שמתחיל עוד בשנות הגן, ומגיע לשיאו עם רכישת מיומנויות הקריאה והחשבון.

בעמוד הזה נדבר על תהליך התפתחות מיומנויות הקריאה של הילדים - תהליך שמורכב משלבים רבים ותנאים מקדימים, ודומה, למעשה, לתהליכים התפתחותיים אחרים שהילדים שלנו עוברים. כמו בתהליכי התפתחות אחרים, גם במקרה הזה, ודאי תרצו לקחת חלק פעיל, ללוות את הילדים ולדעת כמה שיותר כדי לעזור להם להצליח. הילדים מתחילים לעבוד על פיתוח מיומנות הקריאה כבר מגילאי 4-3. ועליהם לעמוד במספר תנאים מקדימים לפני שיוכלו לקרוא את המילה הראשונה, כמו פיתוח מרכיבי היכולת האוריינית, הפנמת עקרון האלף הבית, וכן פיתוח המודעות הפונולוגית. הגננות בגני הילדים מתייחסות לתנאים מקדימים אלו כמטרות מרכזיות בתוכנית הלימודים השנתית לקראת העלייה לכיתה א', אבל גם לכם, ההורים, יש יכולת להשפיע על התהליך שהילדים שלכם עוברים ואפשרות ללוות אותם מקרוב במסע המשמעותי שאליו הם יוצאים.

בואו נתחיל בהיכרות עם כל אחת מהתחנות שהילדים שלכם עומדים לעבור בדרך למיומנות קריאה מפותחת, ועם מה שאתם יכולים לעשות כדי לעזור להם להתקדם.

יוצאים לדרך - בונים את היכולת האוריינית 

לפני הכול - מהי אוריינות ולמה היא חשובה?

אוריינות היא היכולת להשתמש בשפה, בייחוד בשפה הכתובה. במילים אחרות, מדובר ביכולת לדבר, לקרוא ולכתוב, להבין את הנקרא ולהפיק ממנו ידיעה וערך. המושג אוריינות, בהקשר הרחב שלו, מתייחס גם ליכולות תקשורת שונות המאפשרות לנו להתמצא במרחב הלשוני והחברתי - היכולת שלנו לדבר ברהיטות, לשאול שאלות ולדון בנושאים שונים לעומק. 

היכולת האוריינית, שמתחילה להתפתח כבר בגיל 4-3, מהווה את הבסיס להתפתחות מיומנויות הקריאה והכתיבה של הילדים. באמצעות היכולת הזו, יוכלו הילדים לפתח אוצר מילים עשיר וידע לשוני רחב - אלמנטים שיסייעו להם להגיע להישגים גבוהים בכיתה א', ובכלל, הלאה בשנות לימודיהם בבית הספר.

אז איך מתפתחת היכולת האוריינית ואיפה אתם, ההורים, נכנסים לתמונה?  

כדי לתת לילדים את כל הסיכויים להצליח בכיתה א' ולהגיע לרמת קריאה וכתיבה טובה עד לסיומה, חשוב לעבוד כבר בשנות הגן על פיתוח היכולת האוריינית ועל המיומנויות השונות המתלוות אליה - קידום ידע אלף-ביתי וראשית כתיבה וקריאה, כשירות לשונית ומוכוונות לסֵפר. 

הגננות בגני טרום-חובה וחובה עובדות לאורך שנת הלימודים על פיתוח המיומנויות הללו, בהתאם לגיל הילדים ולהתקדמותם. בואו נראה כיצד גם אתם תוכלו לקחת חלק בפיתוח היכולות הללו:

• קידום ידע אלף-ביתי וראשית כתיבה וקריאה - יכולת זיהוי האותיות מתפתחת בסביבות גיל 4 והיא מאפשרת לילדים לזהות מילים שלמות באמצעות סדר הופעת האותיות וההקשר שבו המילים מופיעות. במקביל, מגיל 4-3 מתפתחת הרגישות לצלילי השפה והילדים מסוגלים לזהות את הצלילים במילה (מודעות פונולוגית). השתתפות פעילה של הילדים בפעילויות כתיבה וקריאה ראשונות תקדם את הבנת הקשר בין צלילי המילה לאותיות המייצגות אותם. משימות שונות, כגון העתקת מילים, ניסיונות ראשונים של כתיבת מילים עצמאית, ואפילו ניסיונות קריאה ראשונים, גם אם חלקיים, של מילים שהילדים כבר למדו להכיר ולזהות, עשויות לקדם משמעותית את היכולת שלהם להבין אילו צלילים מפיקות האותיות, כיצד להבחין בין הצלילים ואפילו איך משתמשים בכתב באופן כללי.
  
  מה אפשר לעשות בבית? 
   הקריאו לילדים סיפורים ושירים ושחקו איתם במשחקי מילים וחרוזים. הרגישות לצלילים תאפשר לילדים למצוא דמיון בין מילים מסוימות ולאתר את הצלילים הפותחים והסוגרים שלהן. 
  על אף שלא מדובר בקריאת מילה של ממש, שלטי מילים שתוכלו להציב בבית ושיציגו מילים כתובות, כמו "מגירה" או "מקרר", יעזרו לילדים לפתח את היכולת לזהות אותיות ומילים חדשות.
  ערכו עם הילדים היכרות ראשונית עם השימוש בכתב ועם מיומנויות הכתיבה - עזרו להם לכתוב את שמם על דפי היצירה שלהם בבית, כתבו מילים פשוטות, בקשו מהם להעתיק אותן בעצמם ולמדו אותם לאחוז בעיפרון.

כשירות לשונית - הכשירות הלשונית תאפשר לילדים שלכם להבין את השפה לעומק ולשלוט בה. על אף שכשירות לשונית היא מכלול רחב המורכב מאלמנטים רבים, כגון דקדוק ותחביר, בשלב זה, ועבור טווח הגילאים שבו אנחנו עוסקים, נתייחס בעיקר לאלמנט הרחבת אוצר המילים של הילדים והעשרתו. מילים חדשות שיצטרפו לאוצר המילים של הילדים יניחו את היסוד להתפתחות לשונית טובה, יעזרו לפתח את הבנת הנשמע ולהפוך את השפה שלהם למורכבת ועשירה יותר. 

מה אפשר לעשות בבית?
 נסו לעורר שיח עם הילדים על בסיס סיפורים שתקריאו להם וחוויות חדשות שתחוו יחד, דוגמת טיולים, הצגות ומשחקים שונים. שלבו בשיחותיכם מילים חדשות ובלתי מוכרות שאינן בהכרח קשורות לשגרת היום-יום שלהם. לדוגמה, מילים המתארות בעלי מקצוע שאולי עוד לא הספיקו לפגוש כמו "דייג" או "מהנדס", מילים המתארות חפצים ועצמים כמו "מחוספס" או "נוזלי" ומילים המתארות מצבים סובייקטיביים כמו "חשוב" או "מטריד".
 אט אט תוכלו לזהות את המילים החדשות במשפטי הילדים, שיהפכו מורכבים יותר מבחינת המבנה והתוכן שלהם. מאוחר יותר, לקראת גיל 5-4, יצמידו הילדים למילים החדשות גם פעלים בנטיות שונות ובאמצעות בניינים מורכבים יותר כמו נפעל והתפעל.

• מוכוונות לסֵפר - הכוונת הילדים לספרים ולספרות ילדים טומנת בחובה יתרונות עצומים בהקשר של התפתחות היכולת האוריינית. המוכוונות של הילדים לסֵפר תעזור להם להבין את הנשמע (וגם את הכתוב בשלב מאוחר יותר) ולהפיק ערך של ממש מהמסופר להם. באמצעות הספרים מסוגלים הילדים לשאוב ידע עולם רחב, להפנים מטען תרבותי ולזהות את לשון הספר (השונה מזו הדיבורית). הילדים המאזינים לכם, ההורים, המקריאים את הסיפור, ילמדו לזהות שהכתב העברי נכתב מימין לשמאל, יפתחו התמצאות בספר מוכר באמצעות דפדוף וילמדו להפנים מבני עלילה מרכזיים כמו הקדמה, קונפליקט ופתרון. האזנה לסיפורי ילדים תסייע לילדים בפיתוח מיומנויות הזיכרון לטווח ארוך וקצר ובהעשרת אוצר המילים שלהם, שתסייע בשיפור יכולות השיח שלהם וביכולת בניית משפטים מורכבים וארוכים. 
  
  מה אפשר לעשות בבית?
   הקריאו לילדים ספרי ילדים שונים והתעכבו במהלך ההקראה על שאלות בנושא העלילה, כמו "איך חשבת שהסיפור יסתיים? היה לך רעיון אחר?" נסו לפתוח בדיון המשך לסיפור, שאלו את הילדים על הרגשתם בסיום הסיפור, מה הבינו ממה שקרה ומה דעתם על כך. המשיכו את השיח על המתרחש בסיפור במועד אחר, למשל, לפני השינה. בדקו אם תחושות הילדים השתנו או אולי אם יש להם כעת שאלות ותהיות שעלו.
   בקשו מילדים שכבר מתמצאים בספר מסוים לאתר התרחשות כלשהי בספר - הופעת דמות מסוימת לראשונה או סצנה משמעותית. החיפוש בספר יעזור ילדים להתמצא במבנה העלילה, וכן הדפדוף וההתבוננות יעזרו לגבש את הידע על מבנה הספר ונראות הטקסט.

קראו עוד על למידה בשנות הגן
מוכנות לכיתה א' | לימוד מספרים | לימוד אותיות

הצעדים הבאים - עקרון האלף-בית ומודעות פונולוגית 

התנאי הראשון להתפתחות מיומנות הקריאה הוא הפנמת עקרון האלף-בית המתרחשת כשהילדים לומדים לפצח את צופן הכתב. כלומר, מבינים את הדרך שבה האותיות וסימני הניקוד מצטרפים לכדי מילה וכיצד עליהם לקרוא ולהגות אותה. 

נסביר בקצרה - האותיות בשפה העברית מייצגות פונמות - הפונמה היא יחידת צליל במילה. לדוגמה, המילה שיר מורכבת מ-3 פונמות: I, SH ו-R - כל פונמה מיוצגת על ידי אות אחת.

אל האותיות מצטרפים סימני הניקוד שתפקידם להורות לנו כיצד להגות את הצלילים. כך למשל, האות ש' יכולה לייצג את הצליל SHA או את הצליל SH. כאשר מגיע השלב שבו הילדים מזהים את כל האותיות בשפה העברית, יודעים להפיק את הצלילים שהן מייצגות, ובמקביל, מכירים את כל סימני הניקוד והצלילים שהם מורים להגות, אפשר לומר שהם הפנימו את עקרון האלף-בית, וכעת יוכלו לקרוא כל מילה בשפה העברית. 

התנאי השני להתפתחות מיומנות הקריאה הוא התפתחות המודעות הפונולוגית - הבנת המבנה הצלילי של המילה. נתחיל בלומר שהתפתחות המודעות הפונולוגית, יכולת שמתאפשרת לבני 4-3, אינה מתרחשת באופן טבעי, אלא אך ורק בתיווך מבוגר (הורה או גננת). התנאי לפיתוח המודעות הפונולוגית הוא הבחנה שמיעתית טובה - בעזרתה, יוכלו הילדים להתמקד במבנה הצלילי של השפה באמצעות יכולות שיופיעו בסדר הבא : 

1. זיהוי צלילים - היכולת לזהות מילה המתחילה בצליל מסוים מתוך מספר מילים. למשל, נוכל לבקש מהילדים לומר איזו מהמילים הבאות מתחילה בצליל הפותח SHA: שרביט, שמלה, שיפור, שקט. 
2. בידוד צלילים - היכולת של הילדים לומר מהו הצליל הפותח של מילה כלשהי. לדוגמה, הילדים ידעו מהו הצליל הפותח של המילים תפוז ותפוח (TA). 
3. השוואת צלילים - היכולת להשוות צליל פותח של שתי מילים. הילדים ידעו שהמילה תיק נפתחת בצליל TI, בעוד שהמילה תעתוע נפתחת בצליל TA. 
4. מיזוג צלילים למילה ופירוק מילה לצלילה - בשלב האחרון והמתקדם ביותר, יוכלו הילדים למזג צלילים לכדי מילה אחת, לדוגמה: RO+SH=ראש, ואף לעשות את התנועה ההפוכה, ולפרק מילה נתונה לצליליה - גרב = GE+RE+V. 

ממשיכים לשחק עם הצלילים

מגיעים ליעד - השלבים בדרך לקריאה רציפה