השקעה בעבודה

חוסר הערכה בעבודה

האמת היא שבדרך כלל כשצד אחד משקיע בבית, הצד השני עושה מאמץ בתחום אחר. בדרך כלל יש חלוקה טבעית של התפקידים. בהרבה מקרים אנו ממוקדים בעולמנו ובמכאובינו ולא שמים לב למאמץ של האחר. מי שרוצה לתרום ליחסי האהבה שלו, טוב יעשה אם ילמד לעודד את השני. מי שחש שבן הזוג שלו אינו משקיע מספיק בעבודות הבית, טוב יעשה אם יהיה ער למאמציו בתחומים אחרים ויעודד אותו.

התופעה קיימת גם בעולם העבודה. הרבה עובדים חשים שהם משקיעים ומתאמצים יותר מאחרים, ושלמרות השקעתם, הם מנוצלים על ידי הארגון ולא זוכים להערכה שהם ראויים לה. במקום להתייחס לעצמם בהערכה, הם משווים בין ההשקעה שלהם להשקעתם של אחרים והמסקנה שאליה הם מגיעים היא שמנצלים אותם; במקום להתייחס לעבודה כזכות, הם רואים אותה כעונש; במקום להעריך עובדים אחרים, הם רואים אותם כבטלנים; ובמקום להעריך את תרומתו של המנהל שלהם, הם מסתכלים עליו בקנאה ובכעס.

להתמקד בעבודה

תחושות אלה גורמות לחלק מן העובדים להפסיק להשקיע בעבודה. בדיוק כמו בן הזוג שמפסיק להשקיע בעבודות הבית. זאת טעות שפוגעת בסופו של דבר בעובד עצמו.

הדרך לצאת מהמלכוד היא להתמקד יותר במאמץ ובהשקעה שלך, במקום בביקורת. להתייחס לעבודה בכבוד, גם אם לדעתך אחרים מזלזלים, ולהתרכז בעשייה. אדם שלומד להעריך את עבודתו וממשיך להשקיע ללא תנאי, הופך לדוגמה לאנשים, לדמות שהם מעריכים, למישהו שקובע את הנורמות, ולא נגרר. הוא הופך למנהיג, למוביל.

מאת דוד משולם, מנכ"ל מכון נועם
מתוך הטור "יחסי אהבה ועבודה" שפורסם בעיתון "מעריב".