קיומה של מחוננות לצד לקות למידה היא תופעה מוכרת בעולם המחקר, והנתונים מלמדים כי 10-5% מבין הילדים המחוננים הם גם לקויי למידה. אומנם לילדים אלו יש יכולת אינטלקטואלית גבוהה, אך הם חווים פער מהותי בינה ובין יכולת הביצוע שלהם, ולכן מתקשים לממש את כישוריהם ויכולותיהם בתחומים מסוימים. בדומה לילדים אחרים עם לקות למידה, הפער אינו נובע מחסך סביבתי או חינוכי, וגם לא מבעיות בריאותיות, אלא מבעיה נוירולוגית התפתחותית. עם זאת בשונה מהם, קשה מאוד לאבחן מחוננים עם קשיי למידה, שכן לא אחת מחוננותם מצליחה להסוות את קיומה של לקות הלמידה ולהפך.
כאשר מחוננות המשולבת בלקות למידה לא מזוהה ומטופלת בהקדם, עלול הילד לחוות חוסר התאמה בין היכולות לרמת הביצועים שלו. מסיבה זו לא אחת הכניסה לבית הספר תהיה מלווה בתגובה רגשית שלילית. חוויה שלילית זו עלולה לפגוע בדימוי העצמי של הילד, דבר העלול להוביל לשלל בעיות רגשיות – דכדוך, חרדה, רגישות גבוהה לביקורת, הלקאה עצמית, תסכול עמוק ותחושות של ניכור וזרות בקרב בני גילו. פעמים רבות מתווספות לקושי הרגשי בעיות התנהגותיות שונות, כגון חוסר ארגון, חוסר מוטיבציה, אימפולסיביות, נטייה להתבודדות, שימוש בתירוצים יצירתיים כדי להתחמק ממטלות, בעיות משמעת ואגרסיביות.
אחד הדברים המרכזיים שמונעים מתן טיפול הולם למחוננים עם לקות למידה הוא הקושי לאבחן אותם. באופן כללי, ילדים הסובלים מלקות למידה מפעילים מנגנוני פיצוי מסוגים שונים, המאפשרים להם לגשר על הפערים שקיימים אצלם בין היכולות האינטלקטואליות ליכולות הביצוע. אצל ילדים רגילים, פעילותם של מנגנוני הפיצוי עשויה להצליח לטשטש את לקות הלמידה, אולם ברוב המקרים אפשר לזהות אותה בלא קושי רב. לא זה המצב אצל ילדים מחוננים.
רמת השכלול של מנגנוני הפיצוי בקרב ילדים מחוננים גבוהה מן הרגיל, ועל כן מאפשרת לרבים מהם להסוות כמעט לחלוטין את לקות הלמידה שלהם. אומנם הישגיהם אינם משקפים את כישוריהם, אך הם טובים במידה מספקת כדי שלא יתעורר שום חשד בנוגע ללקות למידה. השילוב של מחוננות עם לקות למידה יוצר אפוא מצב שבו כל אחת מהשתיים מכסה על האחרת, ולפיכך קשה מאוד לזהות אותן. התוצאה היא שבמקרים רבים אף לא אחת מהשתיים זוכה במענה מתאים: מצד אחד הילד אינו מקבל את הגירויים שהוא זקוק להם, ומצד שני הוא אינו מקבל עזרה מתאימה, שיכולה לקדם אותו ולעזור לו למצות את היכולות שלו.
אומנם הקושי לזהות את קיומן של שתי התופעות גם יחד אינו מבוטל, אך זיהוי שכזה הוא בהחלט אפשרי. כאשר ילד אינו מצליח בבית הספר, אך מראה את רוב המאפיינים הבאים, ייתכן כי הוא מחונן עם לקות למידה:
חשוב לציין כי הקשיים הלימודיים של ילדים מחוננים עשויים לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים. כך למשל, ייתכן שהקושי יתבטא בביצוע מטלות פשוטות, בעוד שמטלות מסובכות יותר יבוצעו כהלכה. ביטויים נוספים הם כתב יד בלתי קריא, כתיבה איטית במיוחד, ריבוי שגיאות כתיב, תפקוד לקוי בעת לחץ, קושי במטלות הדורשות שינון או בפתרון בעיות הדורשות סדרת פעולות. ילדים החווים קשיים כגון אלה נוטים להילחץ כשהם נדרשים להתמודד עם מטלות המערבות את התחומים הבעייתיים.
אבחון מדויק ומקיף של קשייו ושל יכולותיו של הילד הוא הצעד הראשון במתן מענה מתאים לצרכיו. לאחר האבחון מומלץ להעניק לילד טיפול בהתאמה אישית, אשר יקדם אותו ויעזור לו לגשר על קשייו, להביא את יכולותיו לידי ביטוי ולממש את הפוטנציאל הטמון בו. כדי להגביר את מידת האפקטיביות של הטיפול, חשוב שהאבחון ייעשה בגיל צעיר ככל האפשר.
כמו כן, יש ליידע את בית הספר והיועצים החינוכיים על קיומן של המחוננות ולקות הלמידה. מחובתה של מערכת החינוך לתמוך בכם ובילדכם ולבצע את ההתאמות הנדרשות על מנת לענות על צרכיו של ילדכם ולהעניק לו את החינוך הטוב ביותר.
כצעד משלים לצעדים שהוזכרו לעיל, תוכלו לעזור לילדכם ולקדם אותו בבית. להלן כמה המלצות: