מחוננות בקרב ילדים היא פוטנציאל. על מנת להוציאה מן הכוח אל הפועל, יש צורך להוסיף על היכולת המולדת שורה של מיומנויות נרכשות-רגשיות, חברתיות ולימודיות: יכולת התמדה, מוטיבציה, מיומנויות למידה וחיפוש מידע, התמודדות עם תסכול ומצבי כישלון, גישה מידתית כלפי תחרותיות ועוד ועוד. השאלה, האם ילד מחונן ידע לרתום את יכולותיו בכיוונים שישרתו אותו ואת הסביבה, תלויה אם כן, בגורמים סביבתיים רבים.
כיום ידועה הגישה לפיה לא ניתן להפריד את המורכבות הקוגניטיבית של הילדים המחוננים מהעומק הרגשי הנלווה לה. במילים אחרות, יש להבין כי תלמידים מחוננים אינם רק חושבים באופן שונה מבני גילם, אלא גם מרגישים באופן שונה. יש להם מודעות רבה יותר, רגישות גבוהה במיוחד ויכולת להבין ולתרגם תפיסות לחוויות אינטלקטואליות ורגשיות. חוסר הבנה או תמיכה בילדים מחוננים, ולעתים אף אמביוולנטיות או עוינות, יוצרים בעיות משמעותיות.
אחת הבעיות החמורות ביותר אצל מחוננים, הוא השעמום, בעיה שהולכת ומחריפה עם העלייה בכיתות. לשעמום יכולות להיות השפעות מידיות, החל מחוסר מנוחה בשיעורים ועד הפרעות בשיעור, תוקפנות, הסתגרות, איבוד מוטיבציה ועוד. לעתים קרובות, השפעותיו ארוכות הטווח של השעמום הרסניות אף יותר ועלולות להתפתח לקשת שלמה של בעיות פסיכולוגיות ובעיות אישיות.
פעמים רבות, ילדים מחוננים אינם אוהבים את בית הספר, דווקא משום שהם אוהבים ללמוד. זאת מכיוון שבתי ספר מקבצים בדרך כלל ילדים על פי גילם – ולא לפי רמת התפתחותם הקוגניטיבית. למעשה, תלמידים מחוננים זקוקים למספר קבוצות של בני גיל מאחר ותחומי העניין שלהם מגוונים. במצב אידיאלי, יהיו לילד מחונן גם חברים מחוננים, וגם חברים שאינם כאלה. באופן זה, הוא מקבל מענה לצרכיו האינטלקטואליים, מבלי שנפגעת יכולתו לתפקד חברתית בסביבה "רגילה".
רגשות שליליים בקרב ילדים מחוננים הם נפוצים. תחושות של כעס, או חוסר שליטה, עשויות לנבוע מתגובות הסביבה, למשל במצבים של ביקורת מתמשכת ושל ריבוי מצבי הערכה. במצבים כאלה, הנטייה הטבעית לביקורת עצמית עשויה להיות מנופחת ולהוביל לתת השגיות אקדמית, לחרדה ולדיכאון. שילוב הילד במסגרת לימודית מתאימה עשויה להקל על התסכול הנובע מהתחושה שהעולם "נע בקצב אטי מדי". מאידך, יש להיות רגישים לתהליכים שעוברים על הילד עם שילובו בכיתה החדשה.
אישיותם המורכבת של הילדים המחוננים עשויה להקשות גם על התפקוד במסגרת המשפחה. להורים רבים חסר מידע על נושא מחוננות, או חסרה להם תמיכה להורות מותאמת. פעמים רבות, ההורים "סוחבים" מטען לא פתור מילדותם שלהם כילדים מחוננים וחריגים בסביבתם. מודעות למורכבות הנה בעלת חשיבות עצומה לרווחתו של הילד ושל בני משפחתו. בסופו של דבר, נראה כי במרבית משפחות המחוננים מתקיימים דפוסי קשר בריאים, רמה גבוהה של הסתגלות פסיכולוגית ואסטרטגיות התמודדות חיוביות.
האמת: לא נכון. האם הייתם מייעצים לכריסטיאנו רונאלדו לשחק כדורגל רק עם בני גילו מהשכונה? ודאי שלא. אפילו כישרונות מלידה זקוקים למסגרות מקצועיות ומאתגרות כדי לפרוח. ילדים מחוננים עלולים להשתעמם ולסבול מהיעדר מוטיבציה אם לא יאותגרו.
האמת: לא נכון. מרבית ההורים מעוניינים שילדיהם יהיו מאושרים, ונמצא שילדים מחוננים לרוב מאושרים יותר בחברת תלמידים בעלי רמה אינטלקטואלית דומה לשלהם, מאשר בחברת תלמידים רגילים, שלא תמיד מצליחים לעמוד בציפיותיהם האינטלקטואליות ולעיתים אף שמים אותם ללעג ומדביקים להם שלל כינויים "מחמיאים", כגון חנונים, חננות וכדומה.
האמת: לא נכון. בתוכניות הטיפוח הילדים המחוננים ממשיכים ללמוד בבית הספר שלהם, ומגיעים למרכזי המחוננים פעם בשבוע בשעות הבוקר. אומנם הדרישות בתוכניות אלו גבוהות מן הרגיל, אך הן מותאמות לרמתם הגבוהה של התלמידים המשתתפים בהן.
בתי ספר ותוכניות מיוחדות למחוננים הופכים יותר ויותר שכיחים ברחבי הארץ. הלימודים במסגרות אלו מאתגרים מאוד, ומאופיינים בקצב למידה מהיר, בהיקף חומרים רחב מהרגיל ובהעמקת יתר בתוכנית הלימוד. כדי לאתר את התלמידים שיוכלו לעמוד בדרישות הלימוד הגבוהות והלא שגרתיות בתוכניות ובבתי ספר אלו נערכים מבחני האיתור.
קיימים מספר סוגים של מבחני קבלה למוסדות של מחוננים, וכמו כן יש מספר רב של תוכניות מיוחדות למחוננים בכל הגילים, ולכל אחת מהן מבחן משלה. רמתם של כל המבחנים גבוהה מרמתם של המבחנים בבתי הספר, ולכן מומלץ להקדיש זמן ראוי להכנה. מכון נועם מציע ערכות הכנה מעודכנות ומותאמות למבחני המחוננים הנערכים במכון קרני ולמבחני הכניסה לתוכניות מיוחדות.