חששות בזוגיות ובעבודה

אנו בטוחים שיש לנו דאגות רבות יותר מכפי שיש לאחרים. משוכנעים שהבעיות שלנו מסובכות יותר מהבעיות של אחרים. חושבים שאנו זקוקים ליותר אהבה ותמיכה מאשר אחרים. ההתמקדות בפחדינו מנתקת אותנו מהמציאות, מרחיקה אותנו מאחרים, מעצימה את תחושת חוסר הביטחון שלנו, מסתירה מאיתנו את העובדה שכולם זקוקים לתמיכה ולאהבה במידה דומה, שכולם חרדים וחוששים. רק כשאנו מבינים שהפחד הוא נחלת הכלל, שחוסר ביטחון קיים גם אצל האחר, שהוא זקוק לנחמה ולתמיכה בדיוק כמונו, אנו עולים על נתיב של יחסי אהבה ועבודה בוגרים, יחסים שבהם שני הצדדים זקוקים זה לזה, יחסים שבהם ניתן כבוד לחולשת האחר. מי שממוקד בפחדיו או להבדיל חושב שהוא חזק ולעומתו האחר פוחד, מקבע מערכת של יחסי תלות, שבה אחד חזק והאחר חלש, ובכך פוגע בסיכויים ליחסי אהבה של כבוד והערכה הדדית ומונע אפשרות של יחסי עבודה, שבהם העובד והארגון מכבדים זה את זה.

כך למשל לפני פגישת היכרות עם בן זוג חדש אנו ממוקדים לרוב בחששות שלנו – שלא נמצא חן בעיניו, שהוא יגלה את חולשותינו – ולא ערים לעובדה שגם לו יש חששות דומים. כדי שפגישת היכרות תצליח צריך להשקיע בהרגעת החששות של בן הזוג, לתת לו הרגשה שהוא מקובל, אהוד, רצוי, ולא לתקוף אותו או לבקר את חולשותיו. מי שמעוניין שאחרים יתייחסו בכבוד לחששות שלו, צריך ללמוד להתייחס בכבוד לחששות שלהם.

גם לפני ריאיון עבודה אנו ממוקדים בחששות שלנו – שלא נעשה רושם טוב, שלא נתקבל לעבודה – ולא מבינים שגם המראיין חושש. רוב האנשים אינם מכירים בעובדה שבשעת ריאיון המראיין חושש לטעות בבחירת עובד. רוב המרואיינים מעוניינים שהמראיין ירגיע אותם, יספק להם תחושת ביטחון. הם לא מבינים שכדי להצליח בריאיון הם צריכים להרגיע את חששותיו שלו, לקבל את שאלותיו בכבוד, לתת לו ביטחון ביכולת שלהם.

הדבר נכון גם בעבודה: רוב העובדים ממוקדים בפחדים שלהם, מצפים שהמנהל שלהם יספק להם תחושת ביטחון, ירגיע את פחדיהם, יבטיח להם שמקומם בארגון מובטח ושבעתיד אף יוכלו להתקדם. אנשים רבים אינם מודעים לעובדה שהמנהל זקוק לתמיכה שלהם, שהוא צריך להרגיש שיש לו על מי לסמוך, לדעת שהעובדים שלו מצטיינים, מקצועיים ומסורים. רוב העובדים אינם מודעים לעובדה שהם יכולים לזכות בהערכה של המנהל שלהם אם רק ישקיעו בהרגעת חששותיו, אם ייתנו לו תחושה שיש לו על מי לסמוך.
היכולת לקבל בכבוד את פחדיו ואת חששותיו של האחר היא הבסיס ליחסי אהבה ועבודה בוגרים.

מאת דוד משולם, מנכ"ל מכון נועם
מתוך הטור "יחסי אהבה ועבודה" שפורסם בעיתון "מעריב".