ההבדל בין אהבה להערכה

איך זוכים להערכה?

הורים יכולים לאהוב את בנם אך לא להעריך אותו, גבר יכול לאהוב אישה אך לא להעריך אותה, מנהל יכול לאהוב עובד אך לא להעריך אותו, אדם יכול לאהוב את חברו אך לא להעריך אותו. אהבה מושתתת על יחסי תלות, דאגה, צורך בהפגת הבדידות על ידי קירבה נפשית וגופנית. הערכה מושתתת על עצמאות, חוסר תלות, יכולת אישית. אב אוהב את בנו כשהוא תינוק ותלוי בו כספית ונפשית, הוא יעריך אותו כשהבן ייקח אחריות ויצליח בחייו. בן שלא יצליח להשתלב בעבודה, שלא יקים משפחה וימשיך ביחסי תלות בהוריו, ימשיך אולי לזכות באהבת הוריו, אך לדעתי לא יזכה בערכתם. אהבה היא ספונטאנית ויכולה להינתן גם לאדם שניכשל, הערכה תינתן רק למי שלמד להתמודד לבד, שהתבגר, שהצליח להשיג עצמאות, שהצליח במעשיו. הערכה תלויה במעשים, ביכולת, בתוצאות.

מה צריך לעשות כדי לזכות בהערכת הבוס?

בעבודה, כדי לזכות בהערכת הבוס, יש להגיע להישגים ולהוכיח יכולת התמודדות עצמאית. עובד שלפני כל פעולה זקוק לאישור ותמיכה, שמצב רוחו מושפע מכל הערה של הבוס, שצריך עידוד כשהלחץ בעבודה גובר, לא יזכה להערכה. לעומת זאת עובד שמצליח לעמוד בלחץ, שמתמודד באופן עצמאי עם המשימות שהבוס הטיל עליו, שאינו זקוק לתמיכה כדי לבצע ביעילות את תפקידו, שרואה בתפקידו אתגר, יזכה להערכה. עובד שמצליח להקטין את תלותו בבוס, מגדיל את סיכוייו לזכות בהערכתו.

גם ביחסי אהבה כדי לזכות בהערכת בן הזוג יש להוכיח עצמאות ויכולת. גבר שזקוק לאישור ותמיכה מבת זוגו בכל מצב לחץ, יכול אולי לזכות באהבתה אך לדעתי לא יזכה להערכת בת זוגו. אישה יכולה לעורר בבן זוגה משיכה גופנית, לענות על צרכיו לקרבה נפשית, וליהנות מאהבתו, אך תזכה להערכה רק אם תפתח יכולת להיות עצמאית ותוכיח כושר עמידה ויכולת בוגרת לקבל החלטות. לדעתי יחסים שמבוססים על אהבה בלבד חלשים יותר מיחסים שיש בהם גם הערכה.

מאת דוד משולם, מנכ"ל מכון נועם
מתוך הטור "יחסי אהבה ועבודה" שפורסם בעיתון "מעריב".