באמצעות התייחסות לגורמים התפתחותיים שונים (כישורים מילוליים, חשיבה לוגית, תפיסה מרחבית ועוד), קבע משרד החינוך קריטריונים ברורים להגדרת תלמידים כמחוננים או כמצטיינים - מדובר בתלמידים שיכולות הלמידה ופוטנציאל ההתפתחות האישית שלהם גבוהים מהממוצע באופן משמעותי, ושההישגים שלהם נמצאים באחוזון העליון ביחס לשכבת גילם.
משרד החינוך עורך מבחני איתור למחוננים בכל שנה, במטרה לאתר את התלמידים המתאימים ולספק להם תוכניות העשרה שיסייעו להם לפתח ולשכלל את היכולות שלהם. מבחני האיתור למחוננים הם מבחנים ארציים המורכבים משני שלבים - שלב א׳, הנערך בכל בתי הספר ובו נבחנים כלל התלמידים. אלה שישיגו את הציונים הגבוהים ביותר באופן יחסי – בדומה לשיטת הציון במבחן הפסיכומטרי, יזומנו למבחן שלב ב׳ - שיקבע סופית מי הם התלמידים המצטיינים ומי המחוננים.
כאמור, משרד החינוך קבע קריטריונים להגדרת תלמידים מחוננים ומצטיינים - אבל מי מהתלמידים יוגדר בסופו של דבר כמחונן? מי יוגדר כמצטיין? ואילו עוד הגדרות הצטיינות ומחוננות קיימות בבתי הספר?
נתחיל מההגדרות הקשורות למבחן המחוננים הארצי. ברוב המקרים, נערך מבחן המחוננים הארצי בכיתה ב׳. התלמידים שלהם הציונים הגבוהים ביותר בבית הספר, יעברו את המבחן הארצי - הידוע גם כשלב א׳, ויזומנו למבחן שלב ב׳, שתוצאותיו יקבעו אם הם מחוננים או מצטיינים באופן הבא:
1.5%-3% מהתלמידים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר במבחן יוגדרו כמחוננים.
3%-8% נוספים מהתלמידים שלהם הציונים הגבוהים ביותר יוגדרו כמצטיינים.
מעבר לכך, ישנן הגדרות מחוננות והצטיינות נוספות במערכת החינוך, שאינן תלויות במבחני המחוננים:
תוכניות מחוננים במוזיקה הקלאסית: תוכניות טיפוח המיועדות לתלמידי בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים המנגנים בכלים תזמורתיים (כלי קשת ונשיפה), פסנתרנים וזמרים. הבחינות לתוכנית זו שונות ממבחני המחוננים בבית הספר.
הצטיינות בית ספרית: לא מעט בתי ספר משתמשים במושג המצוינות כדי לעודד את התלמידים להגיע להישגים גבוהים באמצעות תעודות הצטיינות שונות (לימודית, חברתית וכו'). הגדרות ההצטיינות הללו משתנות ממוסד למוסד, בהתאם למטרות ולצרכים שנקבעים באופן עצמאי וייחודי בכל מקום. למרות שהגדרות אלו אינן קשורות להגדרות שמציב משרד החינוך, אם הילדים שלכם קיבלו תעודת הצטיינות, יש לכם סיבה טובה להיות גאים בהם.
תלמידים שיוגדרו כמחוננים או מצטיינים במבחני המחוננים, יכלו להנות מתוכניות העשרה מיוחדות מטעם משרד החינוך המותאמות לכישורים של אוכלוסיות אלו. מטרתן של תוכניות אלה היא לסייע לפיתוח הכישורים והיכולות הפוטנציאליים של הילדים, באופן שאינו מתאפשר במסגרת הכיתתית הרגילה, המורכבת מילדים במגוון רמות ובקצב למידה שונה. ההשתתפות בתוכניות ההעשרה הללו היא ללא עלות והן מועברות במרכז מחוננים רשמי הקרוב לאזור המגורים של התלמיד.
תלמידים שהוגדרו מחוננים יוכלו להשתתף ביום העשרה שבועי שיתקיים במרכז מחוננים בשעות הבוקר (מסגרת המוכרת גם כ"יום שליפה"). לרוב, נעדרים הילדים המחוננים מבית הספר ליום אחד בשבוע, הנקבע מראש על-ידי מרכז המחוננים והמורכב ממערכת שעות קבועה וייחודית. יום ההעשרה השבועי כולל לרוב תכנים מיוחדים, כגון שיעורי רובוטיקה וסדנאות חשיבה מחוץ לקופסה, המותאמים לגיל הילדים ומספקים להם אתגר משמעותי.
לרשות התלמידים המצטיינים עומדות תוכניות העשרה מטעם מרכזי המחוננים, שבשונה מימי ההעשרה השבועיים למחוננים, מועברות אחר-הצוהריים לאחר שעות הלימודים. גם תוכניות העשרה אלו מאתגרות את התלמידים ברמות גבוהות יותר מאשר בכיתה, והן פותחות את האופקים לתחומי עניין חדשים שלא נלמדים במסגרת תוכנית הלימודים הרגילה.