כל מה שרציתם לדעת על לימודי רפואה

תנאי הקבלה ללימודי רפואה

המטרה שלכם היא להתקבל ללימודי רפואה - זה ברור. אבל חשוב לדעת שלהשגת המטרה זו, ישנן כיום בישראל, כמה דרכים, או במילים אחרות, מספר מסלולי לימוד שונים שמהן תוכלו לבחור. אז למי כל מסלול מיועד, ומה צריך לעשות כדי להתקבל אליו? 

המסלול השש-שנתי - המסלול הקלאסי

המסלול השש-שנתי מיועד לסטודנטים שטרם השלימו קורסי רפואה כלשהם במוסדות אקדמיים בארץ או בחו"ל. המסלול נלמד בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת בר-אילן בצפת. תנאי הקבלה של מסלול זה מתמקדים בנתונים הקוגניטיביים של המועמדים טרם הרשמתם ללימודים. כלומר, בציוני הפסיכומטרי והבגרויות, לצד האבחון האישיותי והראיונות האישיים. המסלול מורכב משלוש שנים של לימודים קדם-קליניים, ואחריהן שלוש שנים של לימודים קליניים. לאחר עמידה בבחינות הארציות, ימשיכו הסטודנטים לשנת סטאז'. כך נראה תהליך המיון:

1. ציון סכם (נתונים קוגניטיביים) - כל אוניברסיטה קובעת ציון סכם המחושב באופן שונה. לרוב, ציון הסכם הוא שקלול של הציון פסיכומטרי (680 לפחות), תעודת בגרות מלאה (ממוצע של יותר מ-90), עברית ברמה גבוהה (105 לפחות במבחן יעלנט למועמדים שאין להם בגרות בעברית) ואנגלית ברמה גבוהה (120 לפחות במבחן אמירנט או בפרק האנגלית בפסיכומטרי). כל אוניברסיטה קובעת את ציון הסכם ללימודי רפואה רק לאחר שההרשמה נסגרת, והוא משתנה משנה לשנה. 
2. הערכה אישיותית במערכת מו"ר מרק"ם -  בשלב זה ייבחנו "המיומנויות הרכות" הרלוונטיות ללימודי רפואה, למשל יחסים בין-אישיים, עמידה בלחצים, תעדוף וקבלת החלטות ועוד. רוב האוניברסיטאות מנהלות את מבחני האישיות שלהן במערכת מו"ר מרק"ם. לעומתן, אוניברסיטת בן גוריון בוחנת את המועמדים

   במבחני אישיות ממוחשבים.

   לאוניברסיטת בן-גוריון יש את הדרך שלה למיין מועמדים ללימודי רפואה, וכמו שאתם בטח יודעים - הדרך הזאת עוברת במבחנים הממוחשבים.

   זה נושא גדול, שגם עבר לא מעט שינויים לאחרונה, אז בואו נתעכב עליו רגע ונבין למה בדיוק אתם יכולים לצפות בכל מבחן ממוחשב.

3. ראיונות אישיים - מועמדים שעברו את שלב ההערכה האישיותית יזומנו לראיונות האישיים, אם כי חלק מהאוניברסיטאות מסתפקות בראיונות שנערכים במסגרת מרכז ההערכה. מועמדים שיעברו את הריאיון יתקבלו ללימודים.
    

המסלול הארבע-שנתי - הסבה לרפואה לאקדמאים

מסלול ההסבה לרפואה מיועד לבוגרי תואר ראשון מכל תחום מוצע באוניברסיטאות תל אביב, בן גוריון, בר-אילן צפת, אריאל ורייכמן, ובמסגרתו מתמקדים הסטודנטים בלימודים עיוניים הייחודיים לרפואה בשנתיים הראשונות, ובשנתיים האחרונות בלימודים קליניים. לאחר מכן הסטודנטים ניגשים לבחינות הארציות וממשיכים לשנת סטאז'. מכיוון שהמסלול הארבע-שנתי מיועד לתלמידים בעלי תואר אקדמי, תנאי הסף שלו שונים מעט מאלו של המסלול השש-שנתי, ומתמקדים בשליטה בחומר הנלמד בקורסי הליבה ללימודי רפואה.

למי מיועד המסלול?

• אקדמאים בעלי תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון בממוצע 85 ומעלה או בוגרי תואר ראשון מיתר המוסדות האקדמיים בממוצע 80 לפחות (באוניברסיטאות רייכמן, תל אביב ואריאל נחשב גם תואר שני בממוצע 90 ותואר ראשון בממוצע 78).
• סטודנטים שהשלימו את קורסי הליבה הבאים: ביוכימיה, סטטיסטיקה, גנטיקה, ביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית, מיקרוביולוגיה ופיזיולוגיה. 
• סטודנטים שקיבלו ציון אנגלית ברמת פטור במבחן הפסיכוטמטרי או במבחן אמירנט. סטודנטים ששפת האם שלהם אינה עברית יידרשו להשיג ציון ברמת פטור בעברית במבחן יעלנט.

המועמדים המתאימים יוכלו להגיש מועמדות ללימודי רפואה במסלול, ולאחר ההרשמה יזומנו למבחני המיון הבאים:

1. מבחן ידע - מבחן האורך שלוש שעות, הכולל 120 שאלות אמריקאיות בנושאים פיזיולוגיה, ביולוגיה מולקולרית וביולוגיה של התא.
2. הערכה אישיותית במערכת מר"ב - מערכת המיון ללימודי רפואה לבוגרי תואר ראשון (מר"ב) כוללת מספר מבחני אישיות - שאלון אישי-ביוגרפי, מרכז הערכה ושאלון שאו"ל. חשוב לדעת - לעיתים הרכב המבחנים משתנה ממוסד למוסד, כדאי להתעדכן במבחנים הצפויים בכל שנה. שימו לב - באוניברסיטאות בן גוריון ורייכמן לא עוברים את מערכת מר"ב.

המסלול התלת-שנתי - מסלול ייחודי בצפת לסטודנטים לרפואה מחו"ל

מסלול זה הוא תוכנית ייחודית ללימודי רפואה של אוניברסיטת בר-אילן בקמפוס צפת, והיא מיועדת לסטודנטים שלומדים במסלולי רפואה שש-שנתיים במוסדות אקדמיים מוכרים בחו"ל. התוכנית פונה לסטודנטים שסיימו בהצלחה את שנת הלימודים השלישית שלהם.

תנאי הסף לקבלה למסלול:

• תעודת בגרות מלאה בממוצע גבוה מ-100
• ציון פסיכומטרי גבוה מ-600 (הנבחנים במבחן פסיכומטרי בשפה שאינה עברית יחויבו להיבחן במבחן יע"ל ולקבל ציון 105 לפחות. סטודנטים שקיבלו ציון 104-84 יוכלו להשתתף בקורסי קיץ מרוכזים בעברית, ולאחר מכן גשת למבחן יע"ל שוב).
• ציון עובר בכל הקורסים הכלולים בתוכנית ללימודי רפואה שבה הם לומדים. 

מועמדים שעומדים בתנאי הסף יוכלו להגיש מועמדותם, ולהמשיך את המיון בשלבים הבאים:

1. מבחן ידע - מבחן בן שעה וחצי המורכב מ-60 שאלות אמריקאיות בנושאים ביוכימיה, אנטומיה ופיזיולוגיה. כדי להמשיך לשלב הבא במיונים, צריך לקבל במבחן ציון 60 ומעלה. 
2. הערכה אישיותיות במערכת מר"ב -  במיונים למסלול התלת-שנתי ייבחנו המועמדים בשני מבחנים מתוך מערכת מר"ב: בשאלון שאו"ל (שלו) ובשני ראיונות אישיים - ריאיון אישי-ביוגרפי העוסק באירועים משמעותיים מעברכם ובסיבות שהובילו אתכם לבחור בקריירת הרפואה, וכן ראיון מצב, שבו יעלו הבוחנים תרחישים תיאורטיים מורכבים הלקוחים מעולם הרפואה - המועמדים יתבקשו להסביר כיצד היו מתמודדים איתם. 
   
   

מכינה אקדמית לרפואה

מכינה לרפואה יכולה להתאים למועמדים שלא עומדים בציון הסכם שהאוניברסיטה דורשת, וגם למועמדים שמעוניינים להירשם למסלול הארבע-שנתי וצריכים להשלים קורסי ליבה. תוכנית הלימודים משתנה ממכינה למכינה, וכך גם משך הלימודים - שנע בין מספר שבועות לשנתיים.

מכינות למסלול השש-שנתי ללימודי רפואה:

• נתיב לאקדמיה באוניברסיטת בן-גוריון - אוניברסיטת בן-גוריון היא האוניברסיטה היחידה המאפשרת קבלה ללימודי רפואה גם מבלי להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, ומחליפה את ציון הפסיכומטרי במכינה אקדמית. המכינה נמשכת 13-7 שבועות, וכוללת קורסים בחשיבה מתמטית ובאוריינות באנגלית ובעברית. 
• מכינה באוניברסיטה העברית - מכינה מוגברת במסלול למדעי הטבע והחיים, שנמשכת תשעה חודשים. ציוני המכינה יכולים להחליף את ציוני הבגרויות בקבלה לרפואה בעברית. 
• תוכנית "מובילים" באוניברסיטת תל אביב - תוכנית המיועדת להנגשת ההשכלה הגבוהה לבוגרי החינוך החרדי. אוניברסיטת תל אביב אומנם לא מציעה את המכינה, אך מקבלת את הציונים של המכינה במסלול מדעי הטבע או מדעים מדויקים בבר-אילן. ציוני המכינה יכולים להחליף את ממוצע הבגרויות הנדרש. המכינה נמשכת כשנה אקדמית.
• מכינה ייעודית להנדסה ומדעים מדויקים לתל אביב - מכינה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, שיכולה להחליף את ציוני הבגרויות בתנאי הקבלה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המכינה נמשכת תשעה חודשים.

מכינות לבוגרי תואר ראשון שמעוניינים בהסבה לרפואה במסלול הארבע-שנתי:

• מכינה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן - מכינה של שנה אקדמית, המיועדת להשלמת קורסי ליבה לבוגרי תואר ראשון עם רקע בביולוגיה ובכימיה.
• מכינה לרפואה באוניברסיטת אריאל - מכינה של שנה אקדמית, שמתרכזת בלימודי הליבה לרפואה, ומתאימה לבוגרי תואר ראשון בממוצע של 80 לפחות שעומדים בתנאים הנוספים ללימודי רפואה. 
• אפיק המעבר של האוניברסיטה הפתוחה - תוכנית המיועדת לבעלי תואר ראשון שמעוניינים להתקבל למסלול הארבע-שנתי לרפואה בכל אחת מהאוניברסיטאות הרלוונטיות ונדרשים להשלים קורסי ליבה. האוניברסיטה הפתוחה מציעה אפיק מעבר של שנה או של שנתיים.
  
  

עלות לימודי רפואה

שכר הלימוד האוניברסיטאי בישראל מפוקח על ידי המל"ג שנת לימודים שלמה עולה כ-14,774 ₪ (המל"ג מעדכן את עלות השנה האקדמית מדי שנתיים). מכאן ניתן לגזור את עלות הלימודים:

• עלות המסלול השש-שנתי - 88,644 ₪ לכל המסלול 
• עלות המסלול הארבע-שנתי - 59,096 ₪ לכל המסלול, למעט רייכמן שבה שכה"ל יעמוד על 98,000 ₪ לשנה
• עלות המסלול התלת-שנתי - 44,322 ₪ לכל המסלול

מלבד שכר הלימוד, צריך לקחת בחשבון גם את דמי ההרשמה (500-450 ש"ח) וכן את עלות שלבי המיון של כל אוניברסיטה. במסגרת העלויות האלו אפשר למנות את עלות הפסיכומטרי, עלות השאלון האישי-ביוגרפי, מרכז ההערכה של מו"ר/מרק"ם, מערכת מר"ב, מבחן הידע וכו'. העלויות נעות בין כמה מאות שקלים ועד ליותר מאלף שקלים לשלב מיון. יש לזכור שרבים מהמועמדים מתמיינים לכמה אוניברסיטאות, ולפעמים גם יותר מפעם אחת.

מה כוללים לימודי רפואה?

לימודי רפואה מתחלקים לשלושה חלקים: לימודים קדם קליניים, לימודים קליניים ושנת סטאז'.

לימודים קדם-קליניים הם שווי ערך לתואר ראשון במדעי הרפואה. לימודים אלו אורכים שלוש שנים (במסלול השש-שנתי) וכוללים קורסי בסיס בתחומים כמו ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אפידמיולוגיה וסטטיסטיקה, לצד לימודים ממוקדים בפיזיולוגיה, במדעי העצב, בחינוך רפואי, במערכות גוף האדם וכו'. 

לאחר מכן, הסטודנטים ממשיכים ללימודים קליניים - לימודים מעשיים וממוקדים יותר, שנערכים בקבוצות קטנות. הלימודים הקליניים אורכים 70 שבועות לפחות, ומתקיימים בבתי החולים בסבבים בין כל המחלקות. את הלימוד המעשי משלים לימוד עיוני מקביל. לדוגמה, קורס מבוא עיוני בנוירולוגיה נערך במקביל ללימודים מעשיים במחלקה הנוירולוגית בבית החולים. בסיום הסבב, נערכת בחינת סיום בתחום הרלוונטי. בסוף השנה השישית הסטודנטים נדרשים להגיש את עבודת הגמר שלהם, שהיא עבודת חקר מדעית.

שנת הסטאז' מגיעה אחרי הגשת עבודת הגמר. זוהי שנת התנסות מעשית שנערכת בבתי החולים. השלמת שנת הסטאז' בהצלחה תכשיר אתכם להיות רופאים מן המניין.

סטאז' ברפואה

כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואה, בוגרי לימודי רפואה מחויבים להשלים שנת סטאז'. כדי להתחיל את שנת הסטאז', יש להשלים את כל חובות הלימודים, ובהן בחינות גמר והגשת עבודת גמר, וכן לעבור בהצלחה את הבחינה הממשלתית.

שנת הסטאז' מתחילה בארבעה מועדים מדי שנה (מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר), ואפשר להתחיל אותה עד שנתיים מסיום לימודי הרפואה. לאחר הסטאז', נערכת הגרלת שיבוץ של הרופאים הטריים להתמחות במגוון המוסדות הרפואיים בארץ.

יש שני מסלולי סטאז' לבחירת הסטודנטים:

• מסלול א' - סטאז' ברוטציה: שלושה חודשים במחלקת רפואה פנימית, חודשיים בכירורגיה כללית, חודשיים ברפואת ילדים, חודש ברפואה דחופה וחודש בהרדמה ובטיפול נמרץ . החודשיים הנוספים מוקדשים לתחום לבחירת הסטאז'ר או הסטאז'רית.
• מסלול ב' - סטאז' ישיר: במסלול זה יש שלוש אפשרויות לבחירה: התמחות בפנימית (חודשיים כירורגיה כללית, חודשיים רפואת ילדים, חודש רפואה דחופה ושישה חודשים רפואה פנימית), התמחות בכירורגיה (שלושה חודשים רפואה פנימית, חודש רפואת ילדים, חודש רפואה דחופה ושישה חודשים בכירורגיה), והתמחות ברפואת ילדים (שלושה חודשים ברפואה פנימית, חודש בכירורגיה, חודש ברפואה דחופה ושישה חודשים ברפואת ילדים).

לימודי רפואה בחו"ל

אף על פי שיש בארץ לא מעט מסלולי לימוד ואופציות לקבלה ללימודי רפואה, ישראלים רבים בוחרים להירשם ללימודי רפואה בחו"ל. הסיבה המרכזית לכך היא תנאי הקבלה הנוקשים בארץ, לצד מספר המקומות המצומצם והתחרות הגבוהה.

אחד היעדים הפופולריים ביותר ללימודי רפואה בחו"ל עבור ישראלים הוא איטליה. אלו הסיבות העיקריות לכך: שכר הלימוד באיטליה הוא מהנמוכים בעולם (כ-3,000 יורו בשנה, בממוצע); יש היצע רחב של בתי ספר לרפואה באיטליה (יותר מ-20), ומתוכם מוסדות רבים שעורכים את הלימודים באנגלית; וכמובן - תנאי הקבלה יותר מקילים מבארץ.

כדי להתקבל ללימודי רפואה באיטליה, צריך לקבל ציון של יותר מ-400 בפסיכומטרי, להגיש תעודת בגרות מלאה (מתורגמת לאנגלית או לאיטלקית) ולקבל ציון גבוה במבחן IMAT. מבחן IMAT הוא מבחן של אוניברסיטת קיימברידג', המיועד למועמדים ללימודי רפואה בבתי ספר עם תוכנית בינלאומית. 

לאחר סיום הלימודים בחו"ל וקבלת ההסמכה לעסוק ברפואה באירופה, יש לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית בישראל. שימו לב, אם לא עברתם סטאז' במסגרת הלימודים בחו"ל, תצטרכו להשלים את שנת הסטאז' בארץ. 

חשוב לציין שלא כל בתי הספר לרפואה בחו"ל מוכרים כאן בארץ; מדי שנה משרד הבריאות מפרסם רשימת בתי ספר לרפואה שמוכרים על ידי מערכת הבריאות בישראל, וגם את אלו שלא. את הרשימה אפשר למצוא פה.

שכר הרופאים

שכר רופאים תלוי בנתונים שונים:

• ותק - בשנת הסטאז' רופאים מרווחים 9,500-8,000 ₪ לחודש (כתלות בבית החולים). בשנות ההתמחות, השכר נע בין 20,000-12,000 ₪. ככל שהרופאים צוברים ותק, כך גם השכר עולה. רופאים בכירים ישתכרו בשכר של 30,000 ₪ ומעלה.
• תחום ההתמחות - לרוב, כירורגים (בעיקר במחלקה האונקולוגית והפלסטית) הם המשתכרים הגבוהים ביותר. אחריהם ניתן למצוא רופאי עור ומין, עיניים ואא"ג. הסיבה לכך יכולה להיות האפשרות בענפים אלו לפתוח קליניקה פרטית כבר בשלב מוקדם.
• מקום - רופאים בפריפריה העמוקה מתוגמלים בתוספות משמעותיות, ולעיתים משתכרים בממוצע בכ-30% יותר מרופאים במרכז. 
• מגזר - יש לקחת בחשבון את הפער בין רופאים בכירים במגזר הציבורי בלבד לבין רופאים בכירים שמשלבים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. בשוק הפרטי, השכר יכול לנסוק לסכומים גבוהים במיוחד.